"אם נפזר שק זרעים ברחוב, יגיעו יונים, יאכלו כמה זרעים
ויעופו משם. הן לא יאכלו יותר מכפי יכולתן, ולאחר שיסיימו, הן ימשיכו חופשיות
לדרכן. אולם, אם היינו מניחים שקי קמח על המדרכה ומזמינים אנשים לקחת לעצמם קמח,
אדם אחד היה לוקח עשרה שקים, אדם שני שלושים שקים וכך הלאה. אך אדם ללא אמצעי
נשיאה, מסוגל היה לקחת בקושי שק אחד או שניים. כך היה מתקבל אי שוויון. מצב זה הוא
כביכול קדמה תרבותית; אך למעשה אנו משוללי ידע אותו יודעות הציפורים, ויודעים הכלבים
והחתולים. הכל שייך לאל העליון, וביכולתנו לקבל את הדרוש לנו, אך לא יותר מזה. זהו
ידע. על פי סדריו של אלוהים, העולם בנוי כך שדבר לא יחסר בו. הכל מצוי במידה
מספקת, אך בתנאי אחד - שנדע כיצד לחלק אותו. כיום המצב מצער מאוד שכן יש שלוקחים
לעצמם יותר משהם צריכים בשעה שאחרים גוועים ברעב."
(מתוך הספר Raja vidya (מלך הידע), מאת א.צ.
בְּהַקְתיוֵדָאנְתַה סְוָאמי פְּרַבְּהוּפָּאדַה)
תודעת קרישנה דוגלת בצניעות והסתפקות במועט. היוגי לא
עסוק כל היום בצבירה ואגירה של ממון ונכסים. הוא יודע כי אלוהים יספק את כל הדרוש
לו, בתנאי שיקדיש את חייו לשירותו ולטובת הכלל. אין לו שום צורך בשפעה חומרית, שכן
הוא יודע שעושר חומרי הוא בר חלוף, בניגוד ליחסיו הנצחיים עם
האל.
ברגע שכולנו נבין כי הכל בעולמנו מקורו בעליון, נדע שלא לקחת לעצמנו יותר מכפי שאנחנו באמת צריכים, וכך תשרור חלוקה שוויונית בעולם ולא יהיה עוד מחסור.
