כבר משנות השישים המאוחרות של המאה הקודמת ניתן לשמוע ברחובות המרכזיים של הערים הגדולות בעולם את מתרגלי הרא קרישנה שרים את המנטרה "הרא קרישנה הרא קרישנה". המחזמר "שיער" חיבר שירה זו בתודעה הציבורית לתרבות ההיפית של סמים ומין, למרות שתנועת הרא קרישנה היא בדיוק היפוך של זה. בְּהַקְתיוֵדָאנְתַה סְוָאמי פְּרַבְּהוּפָּאדַה הביא שירה זו למערב בהוראת מורו הרוחני, וקיסמו הרוחני היה כה רב, עד שעשרות אלפי צעירים הצטרפו לתנועתו, שעקרונותיה הם פיתוח אהבה לאלוהים, השתחררות מאנוכיות ושירות לאנושות. רבים מהמצטרפים לתנועה לוקחים את הדרך הזו ברצינות רבה ומוכנים לוותר אף על אכילת בשר, מין לא לגיטימי וכל סוגי הסמים והחומרים המשכרים, כדי לזכות באהבה לאלוהים.
"הַרֵא" פירושו רָאדְהָא, או התגלמות אנרגיית העונג של אלוהים. "קְרישְׁנַה" פירושו "שובה הלב העליון". רבים יודעים את אלוהים כבורא העולם, אך לא רבים יודעים שאלוהים הוא גם הנהנה, או המתענג העליון; הוא חווה עונג עליון בחברת אוהביו ואהובותיו במישור הרוחני הנשגב. הדבקים (מתרגלים) של קרישנה, מטרתם להשתלב בהנאתו של האל. קרישנה שובה את לב דבקיו ביופיו האינסופי, בחינו ובעלילותיו הקסומות, והדבקים רוצים להשתלב בעלילותיו ולענג אותו בשירות אוהב. חזרה על המנטרה הרא קרישנה פירושה – הו ראדהא, הו אנרגיית העונג של האל, אנא העניקי לי את חסדך והעסיקי אותי בשירות אוהב לקרישנה.
המישור שבו אנו חיים מאופיין בדואליות. במישור זה השם ובעל השם שונים זה מזה. לא כך הדבר במישור המוחלט, המישור שבו נמצא האל. במישור זה השם ובעל השם אחד הם. אלוהים ושמו אינם שונים זה מזה. אלוהים והאנרגיות שלו כולם כלולים בשמו. לכן קריאה טהורה לראדהא וקרישנה באמצעות שמותיהם מאפשרת מפגש ישיר איתם.
לפי הספרות הוֵדית העתיקה, אין בתקופתנו דרך טובה יותר להגיע למטרה העליונה של אהבה לאל מאשר באמצעות חזרה על שמותיו, משמע חזרה על "הַרֵא קְרישְׁנַה הַרֵא קְרישְׁנַה, קְרישְׁנַה קְרישְׁנַה הַרֵא הַרֵא; הַרֵא רָאמַה הַרֵא רָאמַה, רָאמַה רָאמַה הַרֵא הַרֵא". כמובן, חזרה על כל שם של אלוהים יכולה לקדם אותנו רוחנית, בדרך כלל לעבר אהבת אלוהים המלאה בייראה ורוממות, אך, חזרה על שמם של ראדהא וקרישנה – הרא קרישנה – תחבר אותנו לאהבה הנעדרת ייראה ורוממות, המלאה במתיקות אינסופית.
עד היום, בשביל מאות מליונים בהודו ומחוצה לה, מהווה החזרה על שמות אלו את הדרך לשלמות. עד היום, בעיר הקדושה וְרינְדָאוַנַה שבהודו, המוקדשת כולה לקרישנה ולעלילותיו, אפשר לשמוע את המילים הרא קרישנה נישאות בפי כול מצאת שמש עד מבואה, תוך כדי שירה בציבור או תוך מלמול מדיטטיבי בעזרת שרשרת חרוזים.
חברי תנועת הרא קרישנה נוהגים לברך אחד את השני ב"הרא קרישנה" (כפי שאנו מברכים אחד את השני ב"שלום").
