אמת לעומת דת

אנשים כנים ניגשים לחקור את הדת בכדי ללמוד כיצד לאהוב וכיצד להיות טובים אחד לשני. כל הכתבים העתיקים של הדתות השונות מלמדים לא כיצד להיות יהודי, מוסלמי, נוצרי או הינדי, אלא כיצד לזכות בידע אודות האמת. 

אמת לא יכולה להיות שונה במקומות אחרים ובזמנים שונים. אמת היא עיקרון אוניברסלי. הידע שנרכש כיום באוניברסיטאות השונות הוא אמת מצומצמת החשובה לפעילות בחיי היום יום: כיצד לתכנת מחשב, לרפא בני אדם, לנהל ארגונים גדולים. אך מה היא האמת הבסיסית? לדעת מי אנחנו. מניין אנחנו באים? מהי תודעה? ומה מטרת החיים?

אמת היא הבנת טבע התודעה שבתוכנו. כל תא בגופנו משתנה כל הזמן; אפילו המיינד שלנו משתנה ברמה מסוימת. אך יש משהו שנשאר קבוע על אף כל יתר השינויים, וזוהי התודעה שלנו.

לכן, כאשר מדברים על דת, לא צריך להתמקד באמונה עיוורת או באוסף של טקסים וחובות. יש לחקור את האמת שבתוכנו.    

האני האמיתי

האם אפשר לראות מחשבה? לגעת בה או לטעום אותה? אף לא אחד מהחושים הגשמיים יכול להעיד על קיום המחשבה. רק המיינד, שהרי מחשבה היא ביטוי של המיינד.

מהו טבעו של המיינד? המיינד מקושר לחושים, החושים תופסים את האובייקטים השונים, מקבצים את כל המידע ומעבירים אותו למיינד. המיינד מגיב לאובייקטים אלו באומרו "אני אוהב את זה" או "אני לא אוהב את זה", "אני רוצה את זה" או "אני לא רוצה את זה". המיינד מקבל או דוחה, עורג עבור הדברים אליהם נכסף או מתאבל על הפסדיו. זוהי דרך פעולתו של המיינד: לתפוס את האובייקטים השונים בעולם באמצעות החושים ולהגיב.

האינטליגנציה מעודנת יותר מהמיינד, היא פועלת בדרך של הבחנה. בעוד המיינד מגיב כלפי אובייקט נחשק באומרו "אני רוצה את זה", האינטליגנציה מתחילה לתכנן כיצד להשיג דבר זה.

מעודן יותר מהאינטליגנציה הוא האגו. זהו האגו אשר מזדהה עם המערך הכולל את האינטליגנציה, המיינד והגוף הגשמי, ומניח שכל אלו הם 'אני'.

מעבר לאגו קיימת הנשמה. הנשמה היא האני האמיתי, הנשמה היא העצמי. הנשמה היא המתבוננת, הצופה. הנשמה היא מקור החיים. כאשר הנשמה מזדהה עם היותה נצחית, מלאת ידע ואושר, חלקיק של אלוהים וכלי שלו, אז היא לגמרי מוארת.

טבעה המקורי של נשמה טהורה הוא להשתמש בגוף, במיינד, באינטליגנציה ובאגו בדרך של חמלה ואהבה כלפי העולם, ככלי של אהבת אלוהים. זוהי מטרתה האמיתית של הנשמה בעולם זה.   

מתוך הספר 'Soul-wise' מאת Radhanath Swami

חיים רוחניים בעולם החומרי

"חיים" פירושם חיים רוחניים. ללא ניצוץ הנשמה לא יתכנו חיים. "חיים חומריים" הם אוקסימורון כמו "חוקי האנרכיה". כולנו נשמות בתוך גופים חומריים. אם אנחנו פועלים על מנת להעמיק את הידע הרוחני שלנו - כמו למשל מנסים לחקור מי אנחנו באמת ומה מטרת החיים – חיינו יכולים רק להשתפר. הבעיה מתחילה כשאנחנו מעדיפים להתמקד בגלוי מאשר בנסתר.

לא להשקיע כלל מאמץ בחיפוש רוחני ומשמעות החיים תוך שימור והעסקת הגוף והנפש מקביל לנהג שכל הזמן דואג למלא דלק במכונית, אך אף פעם לא עוצר לאכול. מה הטעם לשמור על הרכב (הגוף שלנו) מסופק אך לא לדאוג כלל לעצמנו (לנשמה)? 

כיצד אם כן ניתן למצוא את האיזון בין סיפוק מזון רוחני לנשמה עם כל יתר הדברים שאנחנו צריכים לעשות ביומיום?

בבהגוד-גיתא קרישנה נותן עצה כיצד לאזן בין הרוח לחומר:

"לכן אַרְג'וּנַה, חשוב עלי תמיד בדמותי כקרישנה, ובד-בבד, מלא את חובת המלחמה המוטלת עליך. בהקדישך לי מעשיך ובמקדך בי מחשבתך ותבונתך, אין ספק כי תגיע אלי."

(בהגוד-גיתא 8.7)

הדבר בו אנו מתמקדים הופך להיות היעד שלנו. נהגי מכוניות מרוץ יודעים שאם הם מוטרדים מהתנגשות בקיר, הם בסופו של דבר יתנגשו בקיר. אם תמיד נחשוב על אלוהים, מקור כל הקיום, והיודע כל, לבסוף נגיע אליו.

חיים רוחניים הם תהליך הדרגתי הנמשך לאורך זמן. לדעת כיצד להשיג ולשמר את האיזון בחיים - זו אכן אמנות, אשר יש ללמוד אותה תוך הדרכה רוחנית נכונה ומתאימה.

תורגם מ Balancing the spiritual and material in your life מאת  Ekendra dasa.

מדע ההגשמה העצמית

פרסומו הכלל עולמי של שרילה פרבהופאדה החל בשנת 1965 לאחר שהגיע לאמריקה, שם ייסד וקיים את האגודה הבינלאומית למען תודעת קרישנה. במשך שתים עשרה שנים הוא כתב למעלה משישים ספרים, הסמיך יותר מארבעת אלפים תלמידים ופתח יותר ממאה מרכזים ברחבי העולם. למרות שעבור העולם המערבי היו פרבהופאדה ותורתו תופעה פתאומית בלתי מוכרת, הוא היה נציגה הנמרץ והנאמן ביותר של מסורת תרבותית בת מאות בשנים.

מעל דפי הספר "מדע ההגשמה העצמית" שרילה פרבהופאדה מציג את בשורתה של הספרות הודית של הודו הקדומה כפי שנכתבה לפני אלפי שנים. ספר זה מעביר בשפה מודרנית את אותו ידע על-זמני שמורים דגולים אחרים, שהגיעו להגשמה עצמית, דיברו במשך מיליוני שנים – ידע אשר חושף את סוד העצמי שבתוכנו ומוכיח עד כמה מדע ההגשמה העצמית נחוץ לעולם המודרני ולחיינו העכשוויים.

ספר זה מורכב מראיונות עם שרילה פרבהופאדה, מכתבים וקטעים מספרים שכתב, בהם ניתן למצוא ידע לגבי תכלית חיי האדם, מדיטציה והאני שבפנים. ללמוד על מושא האהבה העליון, הטבע, היקום, ההבדלים שבין המישור הרוחני לחומרי ועוד.

אפשר לקרוא את הספר כסדרו, או להתחיל בכל קטע שמושך את ההתעניינות.
אגרון המילים שבסוף הספר מסביר מילים ושמות בלתי מוכרים.  

לרכישה או להורדה של הספר

לשוב חזרה – מדע גלגול הנשמות

אף אחד לא רצוה למות. רובנו היינו רוצים לחיות לעד, במלוא העוצמה, ללא קמטים, שיער שיבה או שיגרון. אך לעיתים נדירות, אם בכלל, חושבים רובנו על-אודות המוות, או על מה שיקרה אחריו. אחדים טוענים שהמוות מהווה קץ לכל, אחדים מאמינים בגיהינום וגן-עדן. ויותר מרבע מאוכלוסיית העולם – יותר מ 2 מיליארד אנשים – מקבלים את גלגול הנשמות כעובדת-חיים בלתי מעורערת.

ספרים רבים נכתבו על נושא זה, אולם רובם הביאו אך מידע חלקי. אף אחד מהספרים הללו אינו מסביר את העובדות הבסיסיות אודות גלגול נשמות, כמו התהליך הפשוט בו נודדת הנשמה לנצח מגוף חומרי אחד לשני, מה שמותיר את הקורא עם הרבה שאלות ללא מענה.

לדוגמא: האם אנחנו מקבלים גוף חדש מיד, או אט-אט במרוצת תקופת זמן ארוכה? האם יצורים אחרים, כגון חיות, למשל, יכולים לקבל גוף אדם? האם אדם יכול להופיע כחיה? אם כך, איך ולמה? האם אנו מתגלגלים לעד, או שזה מסתיים אי פעם? האם הנשמה מתייסרת לנצח בגיהינום, או מתענגת לעד ברקיע העליון? האם יש בידינו שליטה על גלגולינו בעתיד? כיצד? האם ייתכן שניוולד מחדש בכוכבים או ביקומים אחרים? האם פעילות טובה או רעה מהווה גורם שיקבע את גופנו הבא? מה הקשר בין קרמה וגלגול נשמות?

הספר "לשוב חזרה" משיב על שאלות אלו במלואן, משום שהוא סומך את הסבריו על מדע היוגה העתיק כפי שמוצג בספרות הודית, ועל היוגים שחוו את הטבע האמיתי של גלגול-נשמות. ולבסוף, ספר זה מספק לקורא הוראות מעשיות כיצד ניתן לפרוץ ולהסיר את לוט המסתוריות וחוסר ההבנה הרווחים, בדרך-כלל, סביב תופעת גלגול-הנשמות – מציאות הממלאת תפקיד חיונו בעיצוב גורלו של האדם.

"אני בטוח שיש באמת דבר כזה כמו לחיות שוב, אני בטוח שהחי נובע מהמת ושנשמות המתים שורדות."

סוקרטס

"אין מוות. כיצד אפשרי מוות אם הכול הוא חלק מהאלוהות? הנשמה לעולם לא מתה והגוף לעולם לא חי באמת."

יצחק באשביס זינגר

חתן פרס-נובל

"סיפורים מאחורי התנור"

"כפי שאנו חיים את חיינו העכשוויים בין אלפי חלומות, כך גם חיינו אלה הם אך אחד מני אלפים רבים של פרקי-חיים כאלה, אליהם באנו מהחיים האחרים, האמיתיים יותר... ואז שבים לאחר המוות. חיינו אינם אלא אחד מן החלומות של החיים האמיתיים יותר, וכך זה נמשך ללא קץ, עד האחרונים ממש, האמיתיים ביותר – חייו של אלוהים.

טולסטוי קונט לאו

לרכישה או להורדה של הספר 

אין מחסור בעולם

"אם נפזר שק זרעים ברחוב, יגיעו יונים, יאכלו כמה זרעים ויעופו משם. הן לא יאכלו יותר מכפי יכולתן, ולאחר שיסיימו, הן ימשיכו חופשיות לדרכן. אולם, אם היינו מניחים שקי קמח על המדרכה ומזמינים אנשים לקחת לעצמם קמח, אדם אחד היה לוקח עשרה שקים, אדם שני שלושים שקים וכך הלאה. אך אדם ללא אמצעי נשיאה, מסוגל היה לקחת בקושי שק אחד או שניים. כך היה מתקבל אי שוויון. מצב זה הוא כביכול קדמה תרבותית; אך למעשה אנו משוללי ידע אותו יודעות הציפורים, ויודעים הכלבים והחתולים. הכל שייך לאל העליון, וביכולתנו לקבל את הדרוש לנו, אך לא יותר מזה. זהו ידע. על פי סדריו של אלוהים, העולם בנוי כך שדבר לא יחסר בו. הכל מצוי במידה מספקת, אך בתנאי אחד - שנדע כיצד לחלק אותו. כיום המצב מצער מאוד שכן יש שלוקחים לעצמם יותר משהם צריכים בשעה שאחרים גוועים ברעב."

(מתוך הספר Raja vidya (מלך הידע), מאת א.צ. בְּהַקְתיוֵדָאנְתַה סְוָאמי פְּרַבְּהוּפָּאדַה)

תודעת קרישנה דוגלת בצניעות והסתפקות במועט. היוגי לא עסוק כל היום בצבירה ואגירה של ממון ונכסים. הוא יודע כי אלוהים יספק את כל הדרוש לו, בתנאי שיקדיש את חייו לשירותו ולטובת הכלל. אין לו שום צורך בשפעה חומרית, שכן הוא יודע שעושר חומרי הוא בר חלוף, בניגוד ליחסיו הנצחיים עם האל.

ברגע שכולנו נבין כי הכל בעולמנו מקורו בעליון, נדע שלא לקחת לעצמנו יותר מכפי שאנחנו באמת צריכים, וכך תשרור חלוקה שוויונית בעולם ולא יהיה עוד מחסור.

תכונותיו של היוגי

בכמה מקומות בבהגוד-גיתא, קרישנה מתאר את תכונותיו של אדם בעל תודעה רוחנית מתקדמת. התכונות העיקריות המוזכרות הן סובלנות, שלווה, חמלה, חוסר פחד וסלחנות.
זהו מאבק לא פשוט להטמיע תכונות אלו בחיי היום-יום המציבים בפנינו לעיתים סיטואציות לא פשוטות. ועל כן עולות השאלות: האם האדם השליו לא מתלהט לעיתים? האם הסבלן לא מגיב בתקיפות בסיטואציות שונות? האם לא כולנו צריכים לעיתים לגלות קצת פחד על מנת לשרוד מצבים שונים? אפשר לטעות ולחשוב כי התמדה בתכונות שכאלה תביא לחיים חד מימדים או יומרניים. כיצד, אם כך ניתן להטמיע תכונות אלה בכל זמן, מקום וסיטואציה?

תכונות רוחניות אלו מהוות רשת האמורה להנחות אותנו בקבלת החלטות, תגובות ותהיות בעולמנו המורכב. לפני שאנו מחליטים כיצד לפעול בעולם, עלינו לראות לנגד עיננו את העקרונות על פיהם אנו רוצים לחיות. עם זאת, לכל אחד חייבת להיות האינטליגנציה לדעת כיצד ליישם בחוכמה ובצורה נבונה עקרונות אלה בכל זמן נתון. ייתכן ויש לנו דימוי כיצד אדם צנוע, סובלני ושליו פועל בעולם, אך תכונות אלו פועלות ברמה עמוקה הרבה יותר ממה שנראה על פני השטח. ייתכן וההתנהגות שנראה באופן חיצוני, לאו דווקא מעידה על אופי האדם שמולנו, יש לבחון את המוטיבציה והכוונה שמאחורי כל מעשה.

היוגי האמיתי תמיד סבלני. ייתכן ולעיתים הוא ידבר בתקיפות, יציג מורת רוח או יפעל באופן אסרטיבי להבאת שינוי. אך, למרות זאת, הוא לעולם לא ירגיש אי נוחות אישית או אי נעימות, הוא פשוט פועל למען טובת ורווחת האחר. היוגי לעולם אינו חש פחד. לעיתים, הוא יגלה סימפטומים פיזיולוגיים של מתח או דאגה על מנת לשרוד. אך עם זאת, הוא שומר על יציבות, שלווה וצלילות דעת, ממש כשם שעל פני שטח האוקיאנוס ניתן לראות גלים מתנפצים, אך בעומקו ישנם רוגע ויציבות. היוגי תמיד צנוע. לעיתים, הוא יתנהג באומץ ויפגין בטחון עצמי ותעוזה. אך למרות אלה, המוטיבציה תמיד נשמרת טהורה, לעולם לא לצורך פיאור שמו או לצורך תהילה או יוקרה עצמית. הביטחון מקורו באמונה באל, והמוטיבציה היא שירות לאחר. תכונות שכאלה מועלות על נס בכל התרבויות הנאורות בעולם והן הערובה להצלחה.

תורגם מתוך Character Reference, מאת Sutapa Das